זה מלחיץ אותי!!

שאלנו ארבעה אנשים מה זה סטרס בעיניהם.

ההיטיקיסט אמר – לחץ זה משהו שאנחנו מרגישים בגוף: בעיות נשימה, כאב בטן, לחץ בעיניים, מחשבה פזורה.

מנהלת הביטוח אמרה – במצבי לחץ אני פנתרה, כשמשנים לי את הלו"ז אני בהיסטריה

מנהלת ארגון חברתי אמרה – את יודעת מה? לחץ ממש עושה לי טוב, נותן לי אנרגיה.

החייל המשוחרר שלי אמר: להשמיע את ההקלטה.

שאלתי אם יש משהו טוב בלחץ? ההייטקיסט אמר: ממש לא!

הפרק של היום מוקדש לתחושה שיש לכולנו במינונים שונים: לחץ. היום נדבר על המאפיינים של הלחץ, למה אנחנו מרגישים לחוצים? איך זה משפיע עלינו ועל הסביבה, ואיך אנחנו יכולים להסתכל על הלחץ מנקודת מבט רעננה.

מה זה לחץ?

* לפי המילון: זה מתח נפשי וחרדה.

* דחק, עקה, סטרס. הדבר מציין תחושת מצוקה הנובע מחוסר איזון של הפרט כתוצאה מגירוי פיזי או פסיכולוגי. נוצר קושי בהתמודדות, אי יכולת הסתגלות התנהגותית כמו פחד וחרדה או פגיעה פיזיולוגית כמו לחץ דם גבוהה, בעיה במערכת העיכול.

* תגובה רגשית וגופנית הנוצרת מהפער בין רמת המשאבים הפנימיים של הפרט לרמת הקונפליקטים והעומס בחייו של הפרט. אנו חווים לחץ כאשר מופיע איום כלשהו בחיינו מאחר והאיזון הרגשי שלנו מופר.

מה אנחנו חווים במצבי לחץ?

אנשים החשים לחץ מספרים כי הם חווים: תחושת מחנק, עייפות, כאבי ראש, כאבי בטן, בחילות, השרירים..... לעיתים אנו חשים לחץ גם כשלא הופיע אירוע בחיינו. למשל המחשבה שלנו יכולה לגרום לנו לחץ, חשיבה שלילית, דימוי עצמי נמוך.

למעשה לחץ הוא רגש שכל אחד חש. אם נדמיין סרגל בקצה אחד יהיה רוגע ובשני לחץ. אנחנו כל הזמן נעים בין הקטבים. יש אנשים שרוב הזמן נמצאים בקצה של הלחץ וזה אומר שהם לא מאוזנים. כל דבר יכול לגרום לנו ללחץ – פרצוף של הבוס, ילד שלא רוצה ללכת לבית הספר, מוכר שמדבר אלינו בטון לא נעים. הלחץ יכול לנבוע מאירועים חיצוניים או ממצב ריגשי פנימי.

יש לנו לחצים שאיננו יודעים מה הסיבה להם. אולי הציפיות הגבוהות שלנו מעצמנו? הערכה עצמית נמוכה? תסכול ועוד.

.... מדוע אנו מבקשים לטפל בלחץ?

כי לחץ פוגע באיכות חיינו. משפיע על ההרגשה שלנו ואיכות התפקוד שלנו. פחות מרוכזים, מרגישים חסומים, קשיי נשימה, ועוד תסמינים רפואיים. למעשה הגוף שלנו הוא הסיסמוגרף הכי רגיש ללחץ. מסמן לנו מה אנחנו מרגישים לפני שאנחנו מבינים את זה בחשיבה. אם אנחנו חולים או סובלים מאי אילו סימפטומים, טוב יהיה שנבדוק מה קורה בלב שלנו ובחיים שלנו. איפה אנחנו צריכים לאזן את עצמנו. מה חסר לנו מבחינה ריגשית.

הרעיון בכל הקשור ללחץ הוא לעבור טיפול או למצוא כלים שיביאו לשינוי ושיפור ההרגשה. אנו לומדים איך להתמודד עם מצבי לחץ - בדרכים שונות: טיפולי גוף נפש, ספורט, תרופות, דמיון מודרך ועוד. שיטות שונות המאפשרות לנו לשלט בגוף ובחוויה הרגשית שבה אנו נתונים.

כיצד הלחץ מתבטא בגוף, בחשיבה וברגש שלנו?

אנחנו כאן כדי להראות לכם איך אפשר להתייחס אחרת ללחץ.

סיפור "כמה שוקלת כוס מים"

בטח חלקכם מכיר את הסיפור "כמה שוקלת כוס מים". בהרצאה על לחץ, הרימה המרצה כוס מים ושאלה: "כמה כבדה כוס המים?"

בחדר נשמעו תשובות למשקל הכוס. אך המרצה חייכה ואמרה: "המשקל אינו משנה בכלל, השאלה היא כמה זמן עלי להחזיק את הכוס. אם אחזיק בה דקה, זה לא ישנה. אם אחזיק אותה זמן רב יותר, אולי שעה אז היד תכאב לי. ומה יקרה אחר כך? הכאב יגבר וככל שאחזיק בה יותר התחושה שלי תהיה שהכוס כבדה יותר."

"כך הם המתח והדאגות שלנו, בהתחלה הם לא משפיעים עלינו, אחר כך הם כואבים ובהמשך נרגיש זהם כבדים וגדולים מאוד עד שהם משתקים אותנו עד שאיננו יכולים לעשות דבר".

למה בכלל אנחנו נלחצים? המוח שלנו יודע לעבוד עם מצבי וודאות. כאשר החושים שלנו מעבירים מידע למוח הוא מפרש לנו את המתרחש לפי הדפוסים המוכרים לו. כך הוא יוצר בנו רוגע ומשדר עסקים כרגיל. כאשר אנו מצויים בחוסר וודאות המוח שלנו משדר אותות מצוקה כדי שנתכונן ונסדר את הדברים ונשלוט בהם. הדאגה משרה בנו תחושה של שיפור המצב. מבחינה רגשית אנחנו מתגוננים ומתכנסים בעצמנו שהרי ישנה מצוקה ותחושה שמשהו רע עומד להתחולל.

מדוע רמת הלחץ הפנימי שונה מאדם לאדם? משהו מולד ותלוי אישיות. אנשים יותר רגשיים נלחצים יותר מהר וזה ניכר עליהם. אנשים מאוד שאפתניים נלחצים יותר מבפנים, כמו טיפוסים טייפ A, שעוברים התקף לב או מחלה קשה אחרי תקופה מאומצת של עבודה. סטיב ג'ובס למשל. היום מחקרים רבים מראים את הקשר בין לחץ למצב בריאותי.

יחד עם זאת נכון לדעת כי במוח ישנה מערכת שמנסה לנבא מה יהיה. היא מנסה לדעת את התוצאה לפעולה. את אותה מערכת ניתן ללמד ולשנות גישה.

איך אנחנו יכולים להקטין את רמת הלחץ האישי שלנו?

הרבה פעמים אנחנו נעזרים באמצעים חיצוניים: אלכוהול, עישון, תרופות, טיפולים למינהם

היום קראנו בכתבה שהופיעה באחד מאתרי החדשות. "משככי כאבים הפכו להתמכרות מסוכנת של תיכוניסטים". אנו שומעים יותר ויותר על עלייה במפלס החרדות ובכתבה זו התחדדו עוד דברים.

שינוי בהגדרת המילה לחץ

המילה "לחץ" יוצרת בנו תחושות של חוסר נעימות. כשהמוח מזהה את מצבי חוסר הוודאות הוא שולח הורמונים שמכניסים אותנו לכוננות שמשהו רע עומד להתרחש. יחד עם זאת הוא נכנס לתהליך למידה של המצב הלא מוכר. כי המוח שלנו סקרן ורוצה עוד מידע. זה המצב שאנו מםרשים את המצב החדש כרע. כבר מעלה את מפלס הלחץ. אז אתם מבינים שאם נשנה את הדעה שלנו על מתח אז נשנה את תגובת הגוף שלנו למתח. לדוגמא: אדם שמבקש אהבה- הולך לחדר כושר ומתאמץ, הלב שלו מתחיל לפעום חזק מרוב מאמץ. לפתע מגיעה בחורה ועומדת ליד המתקן וממתינה שאני אסיים התרגיל כדי שהיא תתעמל עליו. האדם מביט בה וחש את הדופק שלו עולה והוא יכול לפרש זאת כהתרגשות מהבחורה כשלמעשה הדופק על מהמאמץ מהספורט.

אז מה עושים?

משנים את התקשורת המוח, הופכים את המוח שלנו לגמיש יותר. ככל שהמוח שלנו יהיה גמיש הוא יתרגל לעשות ההפך נהניבוי. הוא יהיה מוכן לכל תרחיש. כמו שחקן על מגרש המשחקים, אם הוא רוצה לנצח הוא צריך להיות מוכן שהכדור יגיע מכיוונים שונים. לדוגמא: כשאנו רואים משחק כדורגל ושחקן מכדרר את הכדור לעבר השער. השוער מנסה לנבא לאן השחקן יבעט את הכדור ולשם הוא קופץ ובפועל השחקן עושה לשוער הטעייה ובועט לכיוון השני. לעומת זאת במשחקי הטניס רוב השחקנים מוכנים וערניים, הם עוקבים אחר הכדור וכך הם מוכניים למצב שהוא עשוי להגיע מכל כיוון.

ככל שנתאמן בייצור מוח גמיש יותר יהיה לנו קל יותר לקבל מצבים של חוסר וודאות ברוגע ובביטחון. ככל שאאמין בעצמי יותר ואהיה פתוח לדעות נוספות, לידע נוסף, להבין שאני יכול לשנות פרדיגמות וצורות חשיבה כך יפתח המוח שלנו ללימוד הגמישות המחשבתית ולרוגע.

באימון אישי, עובדים במגוון דרכים על הורדת מפלס הלחץ וחיים מתוך הנאה זרימה ומשמעות.

התגובות הפיזיות ללחץ והתרגשות הן זהות. כשאנחנו לחוצים נתחיל לזהות את המצב הזה ולקרוא לו התרגשות. היא מופיעה במצבים חדשים של חוסר ודאות ובמצבים שהפחדים עולים.

עכשיו טיפ גדול לכם: כשאתם עוזרים לאחרים להשתחרר ממתח ולחץ ליבכם נעשה עמיד יותר.

כאשר משה קיבל את לוחות הברית נאמר: "ויעבור ה' על פניו ויקרא: ה' ה', אל רחום וחנון- ארך אפיים ורב חסד ואמת". הפסוק אומר לנו להיות חזקים כאשר אחרים צריכים אותנו, כשהם בצרה לגלות כלפיהם חמלה ורחמים. ואז ה' נותן לנו מתנות חינם (חנון מלשון מתנת חינם), כל נשימה ונשימה היא מתנה מה'.

שואלים שאלות: מה אנחנו רוצים כרגע? איך נרגיש כשנגשים את מה שאנחנו רוצים? איך נשמור על איזון ורוגע תוך כדי? מה יאפשר לנו לזכור להנות מהדרך וממה שאנחנו עושים?

סיפור מטפסי ההרים – אחד הפתרונות למצבי לחץ – להנות מהדרך

מה אנחנו צריכים מהסביבה הקרובה כשאנחנו לחוצים?

סיפור הנזיר

הנזיר שנשכב על הקרקע

בזמן טיול נזירים מחוץ למנזר נשמעו לפתע צעקות: עזרו לי, עזרו לי, אני צריך עזרה.

הנזירים ששמעו את הצעקות מיד הפנו את מבטם לאחור וראו כי אחד מחבריהם שוכב על האדמה וצועק לעזרה. מיד מבלי לחשוב רצו אליו מספר גדול של נזירים וניסו להרימו. אולם הוא התנגד להם והדף אותם בידיו, ברגליו ובגופו והמשיך לצעוק בקול חזק יותר לעזרה.

הנזירים עמדו מסביבו מבולבלים וחסרי אונים. לפתע אחד מהנזירים המבוגרים נשכב על האדמה ליד חברו שצעק לעזרה. כשזה הבחין בחברו ששוכב לידו הוא קם הודה לכולם והמשיך בדרכו.

בואו נחזור לסיפור הנזיר

כשהנזיר נשכב על האדמה והחל לקרוא לעזרה, חלק מחבריו חשבו שקרה לו משהו רע ומיד ניגשו לעזרתו.

מתי אנחנו ניגשים לעזור למישהו?

כבני אדם אנו אוהבים לעזור ולתמוך אחד בשני מתוך תפיסה בסיסית של הישרדות וגם מתוך אכפתיות. כשאנו רואים מישהו במצוקה, אדם שקשה לו, פיזית או ריגשית, אנחנו נוטים לעזור לו באופן אוטומטי.

האם זה צעד נכון תמיד לקפוץ ולעזור?

התשובה היא תלוית סיטואציה.

מה הכוונה?

לדוגמא: כשאדם מאבד שיווי משקל ועומד ליפול, האם נכון לנו לעזור לו ולתמוך בו?

ברור שהתשובה חיובית. חייבים לתמוך בו ולהחזיק אותו, כי איבוד שיווי משקל יכול להיות מסוכן.

ומה עם הנזיר ששכב על הריצפה וצעק? האם היה נכון מיד להרימו ולהעמידו על רגליו?

לפי הסיפור, רוב חבריו חשבו שכן.

אולם הנזיר המבוגר חשב אחרת. הוא הבין שעובר משהו על חברו, כי הוא התנגד לעמוד על רגליו. ואכן כשהוא ברר זאת הוא צדק. אותו נזיר מבוגר, עשה הצטרפות בתנועה. כשהנזיר שהשתטח הבחין בחברו לידו שמתנהג כמוהו הוא הבין שהוא לא לבד.

על הנזיר עבר משהו ריגשי ופעולת ההצטרפות של חברו גרמה לו להבין שיש לו תמיכה. שמישהו מבין אותו.

כבני אדם אנו עומדים על הרגליים. כשאנחנו שמחים, בעלי בטחון וגאים בעצמנו אנו זקופים. כשאנו מרגישים חסרי תועלת, חלשים, או כל חשיבה שלילית על עצמי אז אנחנו שפופים. כשהאדם שוכב על האדמה זה אומר שהוא במקום של לבד, חלש ופגיע יותר.

הרצון להרים אדם, מאשרת לו שהוא בבעיה, הוא חלש וזקוק לעזרה. לעומת זאת ההצטרפות אומרת לאדם אני כאן איתך, יש עוד אנשים איתך. אני סומך עליך שתקום לבד, אם תרצה תבקש ממני את ידי.

כשאתה מדבר על הצטרפות אתה מדבר בעצם על הרגש. זה מעלה את השאלה: מדוע אנו מבקשים עזרה בפן הרגשי?

עולם הרגשות שלנו הוא עולם ומלואו. קיימים בו רגשות מגוונים ובכל הצבעים. אנחנו יכולים לראות את האהבה, הכעס, האכפתיות, השנאה, השמחה, האכזבה ועוד רבים. הרגשות שלנו לפעמים צפים ולפעמים מודחקים. לעיתים אנו יודעים לנהל אותם ולעיתים הם מתפרצים.

בעולמנו המורכב והמלא בחוסר וודאות לימדו אותנו להצליח, להציב לעצמנו מטרות. יש שאומרים שהם באים לנצח, יש שמסרבים להיכשל.

אנחנו חיים בחברה שמעודדת ריבוי עשייה ורואה במי שעסוק בריבוי מטלות ומשימות מצליחן. אם אתה לא רץ, אתה לא קיים. חברה של יותר: יותר עשיה, יותר משימות, יותר עבודה, יותר שאיפות. היותר הזה מעמיס עלינו. אנחנו רצים כי כולם רצים. מכוח האינרציה. אנחנו רוצים הרבה דברים בו זמנית. משפחה, וחופש וטיולים, ובית יפה, וסבלנות, ומערכות יחסים טובות, ובילויים וחברים, ותחביבים ועוד ועוד. פעמים רבות האתגרים רבים יותר ממה שאנחנו מסוגלים להכיל.

חלק גדול מהאנשים חשים בלחץ נפשי כשהם לא עומדים בציפיות שלהם עצמם ובעומס שעל כתפיהם. מעבר למשימות שאנו לוקחים לחיינו יש אירועי חיים מזדמנים כמו: מעבר דירה, לידה, חתונה, גירושים, מצב ביטחוני, היום יש לנו את הקורונה ופתאום שומעים על רעידות אדמה ועוד.

אתה מדבר על הגורמים החיצוניים שמעוררים בנו את הלחץ. מה עם הנפש שלנו?

כשנביט פנימה אל הנפש נזהה אנשים שעברו אירועי חיים קשים ולמרות זאת הם רגועים ושלווים ויש כאלה שמצבם הכלכלי טוב ומעלה והם מתנהגים בלחץ. אפשר לראות אנשים שיודעים להתנהל נכון וברוגע במצבי קיצון ויש כאלה שפשוט בלחץ. מכאן ניתן להבין שגורמי הלחץ הם דבר פנימי המתנהל על פי תפיסת החיים שלנו ועל פי המחשבות שלנו.

לסיכום

דיברנו היום על לחץ. למדנו שלחץ הוא רגש טבעי כשהוא מגיע במינונים מאוזנים. יש אנשים שמרגישים טוב במצבי לחץ ויש כאלה שזה פוגע בתפקוד שלהם. חשוב שנהיה קשובים לעצמנו ובאופן מודע נעשה שינוי.

אי אפשר בפרק אחד לסכם את כל הדרך לחיים מאוזנים...

המסר שלנו הוא: כשאנחנו בלחץ, נבין שהחיים הם כמו שהם ובידינו הבחירה איך להגיב למה שקורה.

ננסה להבין מה הלחץ מסמן לנו, ונקרא לו אתגר או התרגשות לקראת הלא ידוע

נעבוד על קבלה עצמית ונגיד לעצמנו שאנחנו עושים הכי טוב שאנחנו יכולים ברגע זה, כי אין רגע אחר.

גם במוזיקה יש זרימה מאקורדים יציבים לחצי מתוחים, מתוחים ובחזרה ליציבים. זו התנועה של החיים.

כשאנחנו במצבי לחץ קיצוניים כדאי שנעזר במישהו. וכשמישהו לידינו לחוץ, פשוט נהיה איתו. נקשיב, נחזק, ואם מתאים גם נחבק.

אז מתח זה טוב או רע?

זה תלוי רק בנו...