מה משותף לאוכל, ספורט וסקס

מתח הוא חלק בלתי נפרד מהמהות האנושית. גם אם החיים שלנו בעיקר דבש (נו...בטח יש כאלה שהחיים שלהם מרגישים ככה), בתוך כל אדם, במהות הפנימית שלו נוצר מתח מתמיד. האיזון

וה - flow שלנו בחיים מאופיינים מגלים מתמידים של מתח ופורקן.

התחושות האלה משפיעות על ההתנהגות שלנו, התפקוד שלנו והאושר שלנו.

האיזון במנגנון הזה משפיע על ה well being שלנו, כמו על התקשורת שלנו עם עצמנו ועם אחרים.

במאמר שלנו כאן נדבר על שלושת הדרכים השכיחות ביותר להתפרק ולהירגע. ואיך לעשות את זה באופן מאוזן.

אוכל

אוכל – אפשר לאכול מתוך מודעות לאיזה אוכל מרגיע אותי ומחזיר אותי לאיזון. מתי אני אוכל ומרגיש קל, ומתי אני מרגיש כבדות.

נגינה, זמן פנוי, מנוחה, בילוי חופשי ללא מטרה, בילוי עם חברה, בישול, הקשבה למוזיקה, קריאה, בילויים מתח. הוא גורם למוטיבציה. עודף מתח מחליש ומוריד אנרגיה, תת מתח יוצר שעמום. אנו צריכים לנוע בין מתח לבין מנוחה

ככל שנחוש פחות מתח נרגיש יותר טוב. לכן הדגש הוא על כאן ועכשיו. מה שאני מרגיש בחושי עכשיו.

בחיים אנו כל הזמן נמצאים במצב של בחירה. כל הזמן יש קונפליקטים, התלבטויות ובחירות. מה לעשות קודם, לאיזה צורך לתת מענה. אנו נעים על סקלה של קטבים. לקבל את העובדה שההחלטה שקיבלתי הייתה הכי טובה לרגע שבו קיבלתי אותה.

בתקשורת עם אחרים חשוב שיהיה רווח ביננו. איפה אני מתחיל ואיפה אני נגמר. אני מתייחס אלייך כפי שהייתי רוצה שתתייחס אלי. אם לא אומר לא ,לכן שלי תהיה פחות משמעות. הצער של הבחירה. הרבה פעמים אנו צריכים לקבל החלטה שאין בה וודאות של 100%. אמביוולנטיות היא נורמלית. חשוב שנראה שאנו מצטערים נזהה את היכולת שלנו לוותר. ונקבל אחריות על הבחירה שלנו. בכל בחירה אנחנו עושים הכי טוב שאנחנו יכולים ברגע שקיבלנו את ההחלטה.

במצבים של מתח כדאי לשמור על סדר קבוע. elf supported systems

בתקשורת, ככל שאנו מעריכים את עצמנו כך אנו מתייחסים לזולת. אם אנו נותנים לאחרים רק כדי שיעריכו אותנו או על מנת לרצות אותם, זה מחליש אותנו מבפנים ואנחנו נשלם על זה מחיר של שחיקה, חוסר סיפוק, עצבנות.

ככל שאדם יכול לדאוג לעצמו ולבנות מערכת תמיכה עצמית, כך הוא יוכל לגדול להתפתח ולצמוח מבחינה מקצועית.

תנאי ראשון לגדילה והתפתחות – כשאדם מקבל את מצבו הנתון. היכולת של אדם להגיד מה הוא מרגיש באמת ולבטא את עצמו היא חלק מהקבלה העצמית.

לכל אדם יש אנטנות שמכוונות לתחומים מסוים. אנחנו צריכים לזהות לאן אנחנו יותר מדי מכוונים.

נעים על הסקלה: אחריות/חוסר אחריות, שליטה/ הרפיה, אקטיביות / פסיביות, עשיה/נוכחות, חשיבה/רגש, כעס/קבלה, בטחון/חוסר בטחון, מהירות/איטיות, חוסר סבלנות/סבלנות. חשוב שנזהה איפה אנחנו יותר מדי. זה יפתח לנו אופציות לנוע על הסקלה לפי מה שהמציאות מבקשת.

ככל שהפער בין מה שקורה לנו לבין השאיפות וההישגים שלנו גדול יותר נחווה יותר תסכול. חשיבה מחלישה. חשוב להציב מטרות ריאליות ולגדול בקצב שמתאים לנו.

שכל/רגש. ככל שאני יותר שכלי וחשיבתי או ריגשי מדי, זה פוגע בתקשורת עם אנשים.

עודף הקשבה לרגשות מחליש. חשוב להגיב לדברים באופן ענייני. שפה שלווה.

אירוע, פרשנות, רגש, תגובה.

לקבל את עצמנו. להיות נכונים לעשות טעויות. להיות סלחניים ובעלי חמלה כלפי עצמנו.

אהבה – לבקש אסוציאציות שקשורות לאהבה.

מאד רוצים אהבה אבל לא ברור לנו מה זה אומר.

צריך להתחיל מאהבה לעצמנו:

לקבל את עצמנו, למעט בביקורתיות עצמית, להקשיב לגוף שלנו. כשכואב לנו, כשקר/חם, לא נוח.,

להקשיב לתחושות בטן. להיות מכוונים יותר פנימה ופחות החוצה. מה אחרים רוצים, איך הם מרגישים. האם יותר חשוב מה הם מרגישים או מה אני מרגישה.

עקרונות: לקבל את עצמנו כשלמים, על כל חלקנו.

1. לקבל את העובדה שכל אחד עושה הכי טוב שהוא יכול.

2. אין ביקורת בונה, יש פירגון שבונה.

3. לדבר בשפה חיובית.

4. לא לעשות הכללות,

5. לא להניח הנחות – מה האחר מרגיש, למה הוא מתנהג כמו שהוא מתנהג

6. לברר עם אחרים למה עשו מה שעשו? מה היו השיקולים שלהם. לברר אם מתאים להם לדבר עכשיו.

7. לבקש בצורה ברורה מה שאנחנו רוצים.